איברי החישה שלנו הם החלונות שדרכם אנו קולטים את סביבתנו. דרך מערכת העצבים הם מעבירים שדרים אל המוח וכך עוזרים לעצב את המציאות שכל אדם יוצר לעצמו. העיניים שלנו מגורות ע"י דימויים חזותיים, האוזניים ע"י קול ורטט, האף ע"י ריחות, והפה ע"י הטעם. העור מגיב לטמפרטורה ומגע. המילה חושניות, בעצם מתייחסת לכל איברי החישה.

חושניות ומיניות הן זוג שאיננו ניתן להפרדה. מיניותם של רוב בני האדם נשלטת ע"י גירוים חושיים. חושניות היא תמיד תגובה של הגוף. לצערי הרב, בעולמנו המודרני אנשים לרוב מנותקים מעצמם והחושניות כבר אינה באה לנו בטבעיות כפי שהיא אמורה להיות. אנחנו שורפים יותר מדי אנרגיה על להיות "מולטי טאסקינג", עסוקים בלרשום SMS לחבר מהעבודה, ובמקביל לדבר בטלפון עם בן/ בת הזוג תוך כדי ניסוח מייל לבוס שלנו.... והתוצאה העקיפה היא שגם החושניות והמיניות שלנו נפגעות על הדרך.

תנסו לדמיין רחוב של פעם, אישה צועדת לבושה בשמלת וינטאג' צנועה כשעל פניה חולף גבר צעיר. כל החושים שלו מרוכזים בה עכשיו, הוא מהופנט מהמראה הנשי והפשוט. הוא שם לב אליה, ומנסה לתפוס את תשומת לבה. ייתכן שגברים אחרים בסביבתו אפילו חשים צורך להילחם על חיוך קטן ממנה. עכשיו בואו נדמיין רחוב של היום. אישה עוברת ברחוב בשמלת מיני קצרצרה, מדיפה ריחות עזים של בושם חושני, העקבים שלה נוקשים על מרצפות הבטון ומשמיעים קול שלא ניתן שלא לשים לב אליו. על פניה חולף גבר צעיר... וחולף... היי... לאן הוא חולף...? הוא בכלל לא ראה אותה. הפרצוף שלו שקוע עמוק עמוק בסמארטפון. באוזניו תקועות אוזניות, הוא מנהל כרגע שיחה מאוד חשובה. והנה חלפה לה הזדמנות...

 

חוש הריח והפרומונים

האף, או ליתר דיוק חוש הריח, ממלא תפקיד חשוב במיניות האדם. עצב ההרחה מעביר את שדרי הריח שלו ישירות אל מרכז העצבוב במוח. לאזור זה במוח יש תפקיד חשוב בהתנהגותנו המינית והרגשית וגם ביכולת הזיכרון שלנו. הוא מגרה את בלוטת יותרת המוח ומשפיע על ייצור ההורמונים.

יותר מ-25% מהאנשים שסובלים מבעיות הרחה מאבדים עניין במין כתוצאה מכך.

ישנם חוקרים המאמינים שריחן של הבלוטות האפוקריניות הנמצאות בזקיקי השיער בבית השחי והערווה, משפיע על בחירת בן הזוג או המאהב. מחקר שנערך בארה"ב הראה שכאשר נמרח ריח נרתיק סינטטי על העור של זוגות צעירים, הם קיימו יחסי מין לעיתים תכופות יותר מאשר קודם לכן (הנה מחקר שלא הייתן רוצות להשתתף בו, הא?). במחקר נוסף מארה"ב, הצליחו חוקרים לבודד מרכיב כימי מזיעת גברים- אנדרוסטאדינון (ממשפחת הטסטוסטרון)- המעורר נשים. החוקרים ערכו ניסוי שבו התבקשו נשים צעירות להריח מספר חומרים, ביניהם אנדרוסטאדינון. בזמן הניסוי נלקחו מהנשים דגימות דם שנועדו לקבוע את נוכחות רמת הקורטיזול (סמן להתרגשות) בדמן. החוקרים מצאו עלייה ברמת הקורטיזול בדם וכן עלייה במדדים נוספים כגון לחץ דם, דופק, מצב רוח ועוררות מינית, רק בקרב נשים שהריחו את האנדרוסטאדינון. מהמחקר עולה שריח גוף גברי יכול כנראה לגרום לריגוש בת הזוג.

 

הניחוח המיני שקיים אצל כולנו באופן טבעי נקרא פרומון. אין זה הורמון, אלא חומר כימי המסוגל לגרום לתגובה מסוימת אצל אדם אחר, באמצעות חוש הריח. הפרומונים מתפשטים דרך העור, והם מצויים בריכוז גבוה יותר בהפרשות הגוף כגון זיעה, שתן, דם המחזור, רוק ונוזלים מיניים. אופן התפקוד של ניחוחות מיניים אלה הוא ייחודי למדי. דרך עצב חוש הריח הם מגרים ישירות את האזור במוח השולט בדחפים האינסטינקטיביים הבסיסיים, בלי לעבור דרך אף אחת ממערכות הבקרה והסינון האחרות.

הפרומונים, שהם הניחוח המיני האישי של כל אישה, הם הבושם החושני והיעיל ביותר עבורה. מקלחות או אמבטיות רבות מדי ושימוש בבשמים עלולים להחליש את כוחו של ניחוח הגוף הטבעי ומחבלים באפקט הפיתוי של הפרומונים (עוד סיבה טובה להפסיק לרכוש בשמים במאות דולרים...).

פעם האמינו שפרומונים משפיעים רק על חרקים, אך כיום יודעים שהם משפיעים גם על אנשים. פרומונים מגוף של גברים יכולים לעורר את בנות זוגם להיות פוריות יותר, בעלות מחזור חודשי סדיר יותר, ולחוות באופן קל יותר את גיל המעבר. נשים מושפעות גם מפרומונים של נשים אחרות, במובן כזה, שנשים שחלקו דירה עם נשים אחרות למשך מספר חודשים, התחילו לעיתים לקבל ווסת באותו זמן (זה נכון, וזה קרה לי במספר מקומות עבודה שעבדתי בהם לתקופה ארוכה!).

מבשמים לפרומונים, ריחות הינם חשובים, ללא כל ספק, בתהליך של המשיכה המינית האנושית.

 

ניחוחות טבעיים שמקורם בפרחים, בקליפות עצים או בשרף יכולים גם הם לעורר תחושות חושניות. ישנן דרכים רבות להפיץ ניחוחות אלו, באמצעות שימוש בקטורת, שמנים, נרות מפיצי ריח, מלחי הרחה וכו'. בטיפול בקליניקה בנשים אשר לא מרוצות מחוויית המיניות שלהן, אני עושה שימוש רב בשמנים ארומתרפיים אשר ידועים בהיותם אפרודיזיאקים- שמנים מעוררי תאווה מינית. השמנים הטיפוליים ניתנים למטופלת למריחה, לשימון אזורים אינטימיים ולעיסוי הדדי בין בני הזוג, ועושים נפלאות לתחושה האישית ולחוויה המינית המשותפת. עוד על ארומתרפיה ככלי טיפולי תוכלי לקרוא כאן.

 

חוש הראייה, צבעים ואור שמש

צבע ויופי משחקים תפקיד חשוב בחייהם של אנשים בעלי ראייה תקינה. כמעט לכל אחד יש צבעים מועדפים, וצבעים שיש לו פחות עניין בהם. כאשר גבר או אישה רואים את הצבעים שהם אוהבים מוטבעים על לבושו של מישהו אחר, הצבעים מושכים את תשומת לבם ויוצרים תגובה אוהדת (ולעיתים גם תגובה מינית). בנוסף, כאשר אישה לובשת את הצבעים המועדפים עליה, היא נוטה להיות נמרצת ומלאת חיים, בעלת ביטחון וחברותית יותר. ישנן נשים, שמרגישות נשיות ומושכות יותר, כאשר הן לובשות צבעים מסוימים. זה פשוט מאוד למעשה, תדמייני את עצמך מתהלכת ברחוב ביום בו בחרת את בגדייך בקפידה, בדיוק בגזרה ובצבעים שרצית להופיע בהם להיום. עכשיו תדמייני יום שבו קמת מאוחר בבוקר ותלשת את הבגדים הראשונים שהופיעו לפנייך בארון... תתפלאי לגלות שיהיו הבדלים במידת הביטחון בה את צועדת, בחיוך שלך לעוברים ושבים, בהרגשה הטובה הפנימית שלך, אפילו במידת הזקיפות שלך.

למטופלות רבות בקליניקה אני ממליצה לרכוש סטים של בגדים תחתונים בגוונים של כתום, צבע שמעורר אנרגיה מינית, יצירתיות, שמחה והנאה (זה השלב שבו את מנסה להיזכר אם יש לך אפילו זוג תחתונים אחד בצבע כתום... ומגלה שאין לך. נו טוב, זה לא ממש מפתיע אף אחת מאיתנו...).

 

גם אור משפיע על מצב הרוח שלנו. למעשה, חוקרים גילו את מה שעשוי להיות הקשר שבין אור ומיניות בני אדם. הם הצהירו, שתעלות נוירוכימיקליות מקשרות קולטני אור ברשתית העין עם חלקי מוח, שמווסתים את מיניות האדם, בייחוד בלוטת האצטרובל. בהתבססות על מחקר כגון זה ניתן להסיק שמידה מסוימת של אור שמש דרושה לקיום חיי מין פעילים ובריאים. תדרים מסוימים של אור, כמו הצבעים, מגרים דחפים מיניים, בעוד שאחרים נוטים לדכא דחפים מיניים (והנה לך עוד סיבה להפסיק לכבות את האור. את יפה כמו שאת).

 

חוש השמיעה, אוזניים ומוזיקה

מין וצליל נקשרו יחדיו מאז שציפורים צייצו כדי למשוך בני זוג. בבני האדם, מוזיקה ושיחה הינן הדרכים המועדפות ביותר שבהן שני אנשים יכולים להתקרב אינטימית, לאחר שנוצר עניין בעקבות רושם ויזואלי ראשוני. מוזיקה יכולה לעורר שלווה, הרמוניה, אהבה ורומנטיקה. זה לא סוד, שמוזיקה טובה וכוס יין אדום לפעמים יכולים לעשות את כל ההבדל...

 

חוש הטעם

כבר בספר בראשית נמצא קשר הדוק בין תשוקה ואוכל. סיפור אדם וחוה והתפוח האסור, הוא סיפור הפיתוי הראשון בעל קונוטציה מינית מובהקת. הפה והלשון מאפשרים לנו לחוות תחושות עונג חושניות באמצעות אכילה ושתייה. יש אנשים שאוכל טעים עשוי לגרות אותם מינית הרבה יותר מריחות בושם.

אדם אנין טעם רואה בחוש הטעם שלו דלת אל החושניות. אין זה מפתיע שתאוות האכילה מופיעה מיד לאחר תאוות הבשרים ברשימת שבעת החטאים בנצרות. בהתאם לכך, אנשים רבים מנסים לפצות על מיניות בלתי מסופקת באמצעות אכילת- יתר (זה יסביר היטב את החבילה השלמה של הבן & ג'ריס שנעלמה מהמקרר אתמול בלילה...)

 

חוש המישוש, מגע וליטוף

לעור יש תאי חישה רבים, המעבירים הלאה אל מערכת העצבים המרכזית את כל סוגי המידע הנוגעים לטמפרטורה, כאב, לחץ ומגע. העור הוא איבר רגיש וחושני מאוד, ויש ביכולתו להעניק הרבה הנאה ועונג. הורמון האהבה אוקסיטוצין מגורה ע"י המגע בעור והוא מופרש אל מחזור הדם ומעורר תחושה פנימית של עדינות אוהבת. העור גם מפיץ את הניחוחות המיניים- הפרומונים.

 

על פי דעות מומחים, רוב המבוגרים עדיין לא נוגעים אחד בשני מספיק. נשים בדרך כלל יעדיפו להתחבק ולהתרפק מאשר לקיים יחסי מין. ליטוף הינו חשוב במיוחד בדרך לקיום מגע מיני, והוא מוזנח לעיתים קרובות ע"י גברים הממהרים לספק דחף מיני חזק. נשים זקוקות לזמן רב יותר כדי להתגרות ולהגיע לרמת גירוי מתאימה לקיום יחסי מין מענגים, רמה שניתן להגיע אליה באמצעות מגע וליטופים רבים.

 

נשים רבות בקליניקה, צעירות ומבוגרות כאחד, מתלוננות על יובש בנרתיק בזמן קיום יחסי מין. הסיבה לכך, לרוב, היא חוסר בגירוי אמיתי ומספק לפני שמגיעים לשלב החדירה. ככל שנבין יותר מהר שאנחנו נשים, ושהמערכת ההורמונלית שלנו מגיבה אחרת לחלוטין מהמערכת ההורמונלית הזכרית, כך ייטב לנו בחדר המיטות (עוד על המערכת ההורמונלית שלך תוכלי לקרוא כאן). אנחנו זקוקות למגע, ולא צריכות להתבייש לדרוש אותו. אז במקום ה"חיבוקי של אחרי", אני ממליצה לכולן להתחיל ליישם את החיבוק של לפני... ולתת לחוש המישוש שלנו לעשות את העבודה.